ראש דוד, ואתחנן ד׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 כמו שאמרו סוף מכות וכבר היה רבן גמליאל וראב"ע ור' יהושע ור' עקיבא וכו' שוב פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר צופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שהיה יוצא מבית קה"ק התחילו הם בוכים ור' עקיבא משחק א"ל מפני מה אתה משחק א"ל מפני מה אתה בוכה א"ל מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת עכשיו נתקיים בו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו ולא נבכה א"ל לכך אני משחק דכתיב ואעידה עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו וכי מה ענין אוריה אצל זכריה והלא אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה כנבואתו של אוריה באוריה כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער בזכריה כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתירא שמא לא תתקיים נבואתו של זכריה עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת ובלשון הזה אמרו לו עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו עכ"ל. וכתבו התוספות והרמ"ה דנבואתו של אוריהו נרמזה בירמיה סי' כ"ו כשהכהנים והנביאים אמרו דמשפט מות לירמיהו כי נבא על הרעה, ושם נאמר מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך יהודה וכו' כה אמר ה' צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער ההמת המיתוהו חזקיהו וכו', וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו מקרית היערים וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו ויכהו בחרב וכו'.